בלוג המשפטנים הראשון בישראל

כאן תוכלו למצוא מאמרים מכל הסוגים, שאלות ותשובות לגבי סוגיות משפטיות ותקדימים לפסקי דין

מאמרים משפטיים ברמה גבוהה

מאמרים משפטיים בכל נושא בתחום המשפט והדין בישראל

הכותבים הם עורכי הדין הטובים בישראל

מאמרים משפטיים מקצועיים מבית עורכי הדין הטובים בישראל

המאמרים המוצגים גאן הם לצורך המחשה בלבד

אין להשתמש במאמרים אלו כתחליף לייעוץ משפטי כזה או אחר

יום שלישי, 6 בדצמבר 2016

רשלנות מקצועית

במקרים של תביעות רשלנות מקצועית יש שאלה נפוצה שמופיעה, במיוחד בתחום הרפואי או המשפטי, והיא: האם מדובר בטעות אשר נמצאת בגבול המותר, או שמה מדובר במחדל החורג מכך?
על בסיס הנקודה הזו ניצבת השאלה המשפטית של תביעת עורך דין בגין רשלנות משפטית.
במידה ונמצא כי מדובר בטעות שהיא בגדר הסבירה, לא יהיה ניתן לקבל פיצויים על עוגמת נפש ו/או נזק, מאחר שטעויות קורות.
תביעת עורך דיןכמובן שאם מדובר בטעות אשר לא בוצעה מתוך רצון לפגוע, ייתכן כי הרופא או עוה"ד סברו שהם עושים מהלך נכון, אך בסופו של דבר המציאות הוכיחה אחרת. לעומת זאת, במידה ומתברר שהתרחש מחדל או בוצעה רשלנות שאיננה בגדר הסביר, הרי שלרוב ביהמ"ש יקבע שמגיע ללקוח פיצוי, זאת מאחר והרשלנות הובילה לכך שהתקבלה תוצאה הפוכה מהתוצאה שהלקוח ציפה לה. 
במקרים רבים, קו הגבול שעובר בין טעות הנחשבת סבירה לבין רשלנות הוא דק מאוד. לצורך המחשה עד כמה מדובר בקו דק, להלן שלוש דוגמאות למקרים אשר נידונים בבית המשפט:
1)     לקוח אשר מגיע לעורך דין ומבקש לתבוע גורם מסויים. המקרה בגינו הלקוח מבקש לתבוע התרחש לפני מספר שנים, ולכן קרב המועד בו לא ניתן יהיה להגיש את התביעה עקב חוק ההתיישנות. עורך דינו של הלקוח לא מעדכן אותו בעובדה זו. כאשר מדובר בטעות, עוה"ד יוכל להסביר כי הוא ספר בצורה אחרת, ועל כן לא הבחין שמועד ההתיישנות קרב. לעומת זאת, במידה ומדובר ברשלנות, עורך הדין ידחה את הטיפול בתביעתו של הלקוח, עד אחרי שכבר יעבור המועד האחרון בו ניתן לתבוע בגינה.

2)     לקוח נותן לעורך דינו עדויות וראיות, אשר יכולות לסייע לטובתו במהלך המשפט. במידה שיש פה מקרה של טעות סבירה, עורך דינו של הלקוח לא ייעזר בכלים שקיבל מהלקוח, אך הוא יכול להראות כי בדק אותם ולא מצא בהם לדעתו מידע אשר יוכל לסייע. במצב של רשלנות, עורך הדין לא התייחס או ביצע בדיקות כלשהן, או שהבדיקה לא הייתה טובה מספיק. במקרה כזה יהיה צריך להוכיח כי עורך הדין לא טיפול באופן הנדרש באותן ראיות ו/או עדויות.

3)     עורך דין ניסח חוזה עבור הלקוח שלו. במידה ובוצעה טעות סבירה, נוסח החוזה אינו מכיל סעיפים מסויימים, בטענה כי הדברים לא עלו בדיון בין הצדדים. במידה ובוצעה רשלנות, החוזה מכיל סעיפים מסויימים עוה"ד לא ציין בפני הלקוח שלו. עורך הדין בתור איש המקצוע היה צריך לספק מידע ללקוח, ולא להמתין שהלקוח יפנה אליו בבירורים.
במקרים כדוגמת אלו נעוץ ההבדל בין טעות סבירה שבעל מקצוע יכול לבצע בהליך עבודתו השגרתי, לבין רשלנות בה איש מקצוע אשר צריך להיטיב עם הלקוח שלו, איננו מבצע את המוטל עליו. במצב כזה, כמובן שהלקוח הוא זה שנפגע. כדי להוכיח את הטענות שלו, הלקוח צריך לשכור עורך דין אשר מתמחה בתביעות של רשלנות מקצועית, והוא זה שיוכיח מול בית המשפט שעורך הדין המקורי של הלקוח ביצע רשלנות שאיננה סבירה מבחינה מקצועית.